רש"י על בבא קמא קי:

עשר במקדש - נאכל לפנים מן הקלעים:

ארבע בירושלים - בכל העיר:

ועשר בגבולים - בערי ארץ ישראל:

אשם ודאי - חמשה הן גזילות מעילות שפחה חרופה נזיר ומצורע וחד חשיב להו:

אשם תלוי - בא על ספק כרת שלא נודע לו שעבר ודאי שיביא חטאת:

וזבחי שלמי צבור - כבשי עצרת שנקראו שלמים כדכתיב (ויקרא כ״ג:כ׳) ושני כבשים בני שנה וקדשי קדשים הן כדכתיב (שם) קדש יהיו לה' לכהן ונאכלים לפנים מן הקלעים:

ולוג שמן של מצורע - מה שנשאר בלוג מיציקה לכף כהן של השמאלית נאכל לכהנים דתניא במנחות (דף עג.) ובזבחים (דף מד:) לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע דהוא נמי קרוי קרבן דכתיב והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן וסמיך ליה לקרא קמא בקדש הקדשים תאכלנו בויקח קרח:

מותר העומר - מנחת העומר נקמצת ושיריה נאכלים וכל המנחות קדשי הקדשים הן כדכתיב לא (תאכל עליו חמץ) וגו':

ושירי מנחות - כל מנחות הנקמצות מנחת נדבה ומנחת חוטא ומנחת סוטה: