רש"י על בבא בתרא ט.

ואתני - מתנה עם הצבור לחלקם לכל הבא:

דכל דאתי - לתת מעות לקופה:

עניינא - תנאי:

למשכיה - עור הבהמה:

לאו כל כמינייהו דמתנו - אלא בפניו:

אין מחשבין - לומר היכן נתתם מעות שגביתם:

שאין ראיה לדבר - דלא בגבאי צדקה כתיב אלא בגיזברי הקדש הנותנים לבם לעושי המלאכה שהפועלים מרובין למלאכות הרבה לגודרין ולחוצבי האבן לכתפים ולחמרים ולקנות עצים ואבני מחצב וא"א לעמוד על החשבון כדאמרינן בעלמא (שבועות דף מה.) בעל הבית טרוד בפועליו הוא ואינשי:

יצור וימנה - הכסף שהוא מוסר בידו ואע"פ שאינו בא עמו לחשבון לאחר מכאן יצור וימנה שנאמר ויצורו וימנו וגו' והדר ונתנו את הכסף המתוכן המנוי על ידי עושי המלאכה וגו':

בודקין למזונות - אם בא עני ואמר פרנסוני בודקין שלא יהיה רמאי:

ואין בודקין לכסות - בא ערום ואמר כסוני לוקחין כסות מיד:

פרוש - דרוש וחקור תחלה:

לכשיראה לך - שאינו רמאי:

מככר בפונדיון - ככר הלקוח בפונדיון כשלוקחין ארבע סאין חטין בסלע ומגיע לפונדיון חצי קב שהסלע מ"ח פונדיונין וארבע סאין מ"ח חצאי קבין והחנוני שהוא טוחן ואופה ומוכר בשוק משתכר מחצה הרי שנותן ככר של רובע הקב בפונדיון:

לן - בלילה:

פרנסת לינה - צרכי לינה:

בי סדיא - כר לתת מראשותיו:

אין נזקקין לו - לתת מעות מן הקופה אחרי שלמד לחזר על הפתחים דיו בכך:

ולא אזדקיק ליה - אפי' לפרנסה:

מעשה הצדקה - טורח המעשים את חבריהם מדלא כתיב והיתה הצדקה שלום:

זכה - למזל טוב:

עניים מרודים - זו ממשלת רומי שצועקת תמיד הבו הבו שאנו צריכין:

מרודים - קונפליינ"ט בלע"ז כמו אריד בשיחי (תהלים נה):

עולא משגש ארחתיה דאימיה - לרב ששת קרו ליה הכי עולל המשגש דרכי אמו שגרם להטותה מדרך שאר נשים כדלקמן: