רש"י על בבא בתרא ג:

בשנים - בית ראשון עמד ד' מאות ועשר ובית שני ד' מאות ועשרים:

אגב תקרה ומעזיבה - שהעלייה היתה נתונה עליו ומעזיבה של טיט טרכס על גבה וכובד המשא מעמיד הכותל שלא יטה לצדדין הלכך במקדש שני שלא היה כותל ל' מגיע לעלייה לא יוכל לעמוד:

הן וסידן או הן בלא סידן - הני שיעורי דמתני' עם עובי הטיח קא חשיב להן או דילמא מקום האבנים הוי בפותיא לבד טיח הסיד:

והא קתני טפחיים ומחצה - אלמא חצי טפח נמי חשיב:

חזי לאיצטרופי - של זה ושל זה מצטרפין לטפח:

הקורה שאמרו - לענין הכשר מבוי:

ג' טפחים - אלמא ג' טפחים דקתני לגבי מתני' גבי לבינין כדקתני זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה הן בלא סידן קאמר דהא לבינה לחודה שלשה טפחים:

התם ברברבתא - ומתני' בזוטרתא דעם סידן לא הוו אלא ג' טפחים:

משום פשיעותא - דילמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי:

משום צלויי - כל זמן הבנין:

בי קייטא בסיתווא - בית הכנסת היה להם לימות החורף נמוך בכתלים רחבים וחלונות מועטין מפני הצינה ובימות החמה בית הכנסת אחר שאויר שולט בו:

זוזי - לצורך בית הכנסת החדש ומונחים ביד הגבאי מי איכא למיחש לפשיעות או לא:

שריגי ליבני - מסודרים הלבינים זה על גב זה ומזומנין לתתן בבנין:

הדרי הודרי - משופין ומתוקנין רהיטי הגג קיברונ"ש:

כי בנו נמי - בי כנישתא חדתא לא נסתרוה לעתיקא דדילמא מתרמי פדיון שבויין ומזבני ליה:

ולא אמרן - דלא ליסתרוה לעתיקא:

אלא דלא חזו ביה תיוהא - ביקוע שיהא מזומן ליפול:

עייליה לפורייה התם - כדי שלא יתייאש בבנינו שהחמה והגשמים מצערין אותו:

שפכי - מרזבין:

היכי אסביה עצה להורדוס - כדאמרי' לקמן בשמעתין וכתובה היא ביוסיפון בן גוריון: