רש"י על בבא בתרא יז.

ריחים - קשין לכותל שמנידין את הקרקע בגלגול חבטתו:

מן השכב - היא הריחים התחתונה:

הרכב - היא העליונה הרוכבת על זו והיא קצרה טפח מן התחתונה:

ואת התנור שלשה מן הכליא - תנור כלי חרס הוא שרוף בכבשן כשאר קדירות ופיו למעלה והבא לקובעו בארץ עושה בנין טיט ואבנים שיהיו לו לבסיס ומושיבין אותו עליו שלא יצטננו שוליו מחמת קרקע ואותו בנין עשוי בשיפוע רחב מלמטה וקצר מלמעלה כמדת התנור תחתונה קרוי כליא ועליונו קרוי שפה כלומר שפת הכליא שפתה עליונה ולפי שהבלו של תנור קשה לכותל צריך להרחיקו: