רש"י על משנה אבות ה:יט

עין טובה. שאין לו קנאה על חבירו וחביב עליו כבוד חבירו ככבודו:

רוח נמוכה. עניו ושפל ברך:

ונפש שפלה. שמשפיל עצמו בין אנשים ומעורב ביניהם ואינו גס רוח. אבל בלעם הרשע היתה בו עין רעה וכו'. כמ״ש וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו:

רוח גבוהה מאן ה' לתתי להלוך עמכם אלא עם אחרים:

נפש רחבה אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב. נ״א ונפש קצרה ונקיר״ט בלע״ז שנפשו קצרה עליו ומואס כל מה שעיניו רואות ואין לו דבור טוב עם בני אדם כי אם בקושי ואכזריות כמו ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי:

מה בין. מפרש מילתיה ואזיל. אוכלין הפירות בעולם הזה ונוחלין הקרן לעוה״ב:

להנחיל אוהבי יש הרבה יש בידי להנחיל לאוהבי טובה פשטי' דקרא. ובמדרש אגדה [במשניות] ראיתי כמנין י״ש שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק:

לא יחצו ימיהם בבלעם ודואג ואחיתופל משתעי קרא שלא באו לחצי ימיהם שהן ל״ה שנה דימי שנותיו של אדם ע' שנה כדאמרינן בחלק והוה כתיב על קבר בלעם בר ל״ג שנין הוה בלעם חגירא כד קטל יתיה פנחס ליסטאה ע״כ: