רש"י על משנה אבות ה:י

שלי שלי ושלך שלך שאיני רוצה שתהנה ממני ולא שאהנה ממך:

זו מדה בינונית. שכן מצינו בשמואל הרמתי שנאמר בו ותשובתו הרמתה כי שם ביתו:

נ״א בינונית שאינו לא צדיק ולא רשע. וי״א זו מדת סדום ששמואל הרמתי אע״פ שלא נהנה מאחרים אחרים נהנים ממנו אבל אנשי סדום לא היו אחרים נהנים משלהן ועליהן נאמר פרץ נחל מעם גר הנשכחי' מני רגל ונאמר הנה זה הי' עון סדום אחותך וגו':

שלי שלך ושלך שלי עם הארץ. שאין בו תרבות. נ״א דהיינו מדת הגרגרנים שממלאים בית בליעתם מבית אחרים ואין בושים:

שלי שלך. כלומר להפקיר לך את שלי וחלילה לי לקבל משלך זו מדת חסידים:

שלך שלי. אני מקבל טובתך ולא יהיה לך עסק בשלי זו ממדת רשעים: