רש"י על משנה אבות ב:ט

שכן טוב יותר טוב מחבר טוב ששכנו רואהו כל שעה ביום ובלילה ולומד ממעשיו:

[ שבכלל דבריו דבריכם שהכל תלוי בלב]:

אחד הלוה מן האדם כאילו לוה מן המקום. מאחר שהמקום עתיד לפרוע לו למלוה שנא' וצדיק חונן ונותן. [צדיקו של עולם הוא המקום] נ״א וצדיק חונן זה הקב״ה שהוא צדיק חונן ונותן לו למלוה ומדהזכיר שמו של הקב״ה גבי הלואה מכלל דחשיב כאילו לוה מן המקום. המקום הוא מקומו של עולם [ואין העולם מקומו] וכה״א ומתחת זרועות עולם אבל העולם לא יכילנו שנא' השמי' ושמי השמים לא יכלכלוך:

לב טוב יהא לו בכל דבר ולא יבא לידי תקלה לעולם: