על דאטפת אטפוך. על שהיית מלסטם את הבריות ומציפן בנהר הציפוך בנהר:
וסוף מטייפיך יטופון. אותה שהציפוך יהיו ג״כ מתים באותה מיתה שהם היו חייבין מיתה אלא שנהרגו עי״ז מפני שהיה הקב״ה עתיד לגבות מידן וכה״א מרשעים יצא רשע. ויש מקומות שלא נהגו לומר זאת ההלכה: