רש"י על משנה אבות א:יג

נגיד שמא אבד שמיה. כל מי ששמו נמשך ועולה לגדולה מיתתו מתקרבת כמו שאמרו למעלה ביוסף ומן הפסוק נמצא סיוע שכן הוא שנא' לפני שבר גאון כלומר קודם שיבא לו לאדם שבר יעלה לגדולה. ואית דאמרי נגד שמא כל מי שאינו לומד אלא כדי ליגדל שמו לקרותו רבי. נ״א נגד שמא שמשתמש בשם המפורש:

ודלא מוסיף. מן הלילות על הימים מט׳׳ו באב ואילך יסיף אמר רב יוסף תקבריניה אימיה:

[ ודלא יליף קטלא חייב. ומי שאינו מלמד לכל שואל חייב מיתה:

ודישתמש בתגא חלף. המשתמש בתלמידי חכמים והמשחר אותם. נשאתי תרגום שחרית הדבק לשחוור עושה אינגרא בתלמידי חכמים תמיד נכרת בחצי ימיו מפני שמבטלם מלשגות באהבת התורה]:

ודאשתמש בתגא חלף. המשמש בכתרה של תורה כמו ששנינו בנדרים בר' טרפון כאילו חלף ובטל מן העולם. נ״א אי נמי המשתמש בת״ח חלף עבר שכרו ממנו שהרי כבר קבלו בכאן: