רש"י על עבודה זרה ח.

מתני' ואלו אידיהן - דאסורין ג' ימים לפניהן:

קלנדא וסטרנורא - כולהו מפרש בגמרא:

ויום הלידה - של מלך עושין כל בני מלכותו יום איד משנה לשנה ומקריבין זבחים:

שריפה - ששרפו עליו כלי תשמישו כדרך המלכים:

יש בה עבודת כוכבים - כלומר אותו היום עובדין עבודת כוכבים והוא להן יום איד וכן משנה לשנה כל ימי בנו. ובכל הנך דחשבינן הכא חשיבי ליה ואסור ג' ימים לפניהן:

אבל יום תגלחת זקנו כו' - שאין זמן קבוע לרבים אלא כל אחד ואחד כשמגלח עושה יום איד:

בלוריתו - כשמספר פעמים הרבה מניח בלורית מאחריו ומגלחה משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד:

ויום שעלה מן הים - מקריב זבחים לעבודת כוכבים על דבר שניצל. ובכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו ולא לאחריו דלא חשיבי כולי האי: