רש"י על עבודה זרה ה:

ערב יו"ט האחרון של חג - מפני שהוא יום השלמת קרבנות החג דתנן מי שלא חג וכו':

וי"ד דניסן - משום פסחים:

ערב עצרת - משום שלמי חגיגה ועולת ראיה:

וכן לר"ה - יום טוב הוא ואוכלין בשר:

ויוה"כ - נמי משום כל האוכל ושותה בט' בו וכו':

בגליל - היו רגילין להרבות שמחה יותר. קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא חד יומא ואילו מכרה אתמול לא היה מזהיר לו היום דהא אין אדם קונה ג' ימים קודם לכן צרכי סעודת יום ג':