רש"י על עבודה זרה מג.

זוטו של ים - לשון ים החוזר לאחוריו עשר וחמש עשרה פרסאות ושוטף כל מה שמוצא בדרך חזרתו וכן עושה בכל יום:

שלולית - כשהנהר גדל ויוצא על גדותיו ופושט:

מתייאשין מהן - וכיון דאייאש עובד כוכבים בטלה מדעתיה דלא למפלחה ותו לא צריך לבטולה: