רש"י על עבודה זרה לט:

ה"ג ושמואל חתיכת דג היינו בשר ותרי גווני בשר לא אמרינן פת למאי ניחוש לה כו':

חתיכות דג - דמיהן יקרים ומזייף:

שמואל כו' - שמואל לא פליג אדרב אלא קסבר לא צריך לאתנוחי סימנא למיתני אחתיכת דג לאיסור ועל הפת להתיר כדמפרש ואזיל:

ושמואל - אמר לך חתיכת דג היינו בשר וכיון דבשר אשמועינן הרי דגים בכלל:

ופת למאי ניחוש לה - דניתב לה סימנא להתיר ולמיתני חמפ"ג:

אי משום איחלופי כו' - מאי איכא למיחש:

כי הדדי - שמא יש עמו הדומה לו פשיטא לן כיון דאיכא חותם לא טרח ומזייף במידי דלית ליה רווחא: