רש"י על עבודה זרה כט:

מתני' שהיה מתחילתו יין - ביד העובד כוכבים לאפוקי היכא דזבין עובד כוכבים חומץ מישראל דלא מיתסר בהנאה דטעמא דאסור בהנאה משום דדלמא נסכיה הוא וחומץ לא מנסך:

וחרס הדרייני - בגמרא מפרש ששוריהו במים ויוצא יין הנבלע בו:

ועורות לבובין - שקורעין כנגד הלב. דרכן לעשות כן לעבודת כוכבים ומוציאין את הלב דרך הנקב ומיתסר משום זבחי מתים:

משוך מותר - שאין עושין כן לעבודת כוכבים: