רש"י על עבודה זרה י:

ולימא ליה - בפרהסיא:

דלמא מצערי ליה - לרבי:

עבדה איסורא - זנתה:

שדר ליה - אנטונינוס לרבי עשב ששמו גרגירא רוק"א בלע"ז והבין רבי מה לי ולעשב הזה ודאי סימנא הוא דשלח לי גרגירא נגרר' ונמשך לב גירא עם הנואפים יודע היה ללמוד אנטונינוס:

שדר ליה - רבי כוסברתא בלע"ז אלוינאר"א. כלומר שחוט הבת כוס ברתא שתי מלות:

הדר שדר ליה - אנטונינוס כרתי בלע"ז פורי"ש. כלומר אם כן יכרת זרעי:

הדר שדר ליה חסא - לייטוג"א בלע"ז. כלומר חוס עלה:

מטראתא - דיאסקאות של עור כמין שקים גדולים:

[וחיטי אפומייהו - שאם יפתחו השקים רואים החטים ולא יבינו]:

ודאתו מינייהו ניפוק עלייהו - היוצאין מבניך יוציאו הוצאות למלכי רומי העומדין אחרי על סמך הממון הלז:

נקרתא - מערה. לשון נקרת הצור (שמות לג):

לביתיה דרבי - ללמוד תורה:

משמש ליה - משמש לפניו בסעודה:

שמה אדום - בגיהנם משתעי קרא:

מי שיש לו נימא ברגלו - בשר מת ומצערו:

ויחיה - ויבריא:

כל דזכי מלכא - נוצח את המלך בדברים בושת הוא למלך ומשפט האיש להשליכו:

לקמוניא חלילא - בית מלא עפר:

מטרוניתא - רומית:

אילפא - ספינה:

בלא מיכסא - כלומר אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא מלתה את עצמך ותטול חלק עמהם:

והיתה לאהרן ולבניו - בלחם הפנים כתיב וכהן נוטל מחצה כדאמרינן בסדר יומא (דף יז:) ונוטל חלה אחת משתי חלות של עצרת וארבע או חמש ממעשה לחם הפנים והתם מפרש לה דפלגא היא. והכי נמי השוה אותי נגד כולן שהזכיר שמי לבד:

אדרכן - שר שבעובדי כוכבים היה: