רש"י על ערכין לג.

תניא כוותיה דרב הונא גרסינן. כרב הונא דאמר לעיל מקדיש בית בבתי החצרים וגאלה אחר מיד מקדיש יוצאה לבעלים ביובל:

ותיובתא דרבי אושעיא - דאמר כדקיימי קיימי בידא דלוקח:

וגואלו לעולם - ואפילו גאלה אחר גואלה מידו ולא הויא כשדה אחוזה דכתיב בה לא יגאל עוד:

גאלה אחר מיד הקדש והגיע יובל ולא גאלה - מקדיש מידו חוזרת לו בחנם: