רש"י על ערכין כט.

גמ' ורבנן - דנפקא להו הך דרשא (לעיל ערכין כח:) מכל חרם קדש קדשים:

אל תקדיש מיבעי ליה ללאו - שאם מתפיסו לשם זבח אחר עובר בלאו:

שמצוה להקדישו - לשם בכור ואף על פי שהוא קדוש מאליו: