רש"י על ערכין י.

ולא כלום - שלא ישהא ויפסיק בין פשוטה שלפניה לתרועה ובין התרועה לפשוטה שלאחריה אלא בבת אחת סמוכות זו לזו:

כר' יהודה - דאמר חדא מצוה נינהו ולא בעי אפסוקי: