רש"י על עמוס ט

נצב על המזבח. מסתלק מכרובא למדבחא דרך יציאת חוץ על מזבח הזהב שהוא בהיכל והוא מעשר מסעות שנסעה שכינה:

הך הכפתור. שהוא בראש הגג:

וירעשו הספים. איסקופות הבית התחתונות כך יהרג המלך וירעדו השרים:

ובצעם בראש כולם. כמו ופצעם וי"ת כפתור המנורה טפי מנרתא יתקטל מלכא יאשיהו וירעשו הסיפים ויחרב ביתא ויתפגרון עזרתא:

ובצעם בראש כולם. ומאני מקדשא בשביא יהכון ובצעם כמו ממונם יגלה בראש כולם:

אם יחתרו בשאול. אם ידמון לאיטמרא כדבשאול:

ידי תקחם. במימרי ידברינון שנאיהון:

ואם יעלו השמים. ואם יסקון בטורין רמין עד צית שמיא מתמן במימרי יחתונון:

בראש הכרמל. בריש מגדלי כרכיא:

משם אחפש. מתמן אפקיד בלושין ויבלשונונון:

בקרקע הים. בניסי ימא איי הים:

אצוה את הנחש. י"ת עממיא דתקיפין כחויא:

הנוגע בארץ ותמוג. דנזיף בארעא וזיע ותמוג לשון נוע וה' הוא הנוגע בארץ ותמוג כלומר גזירה זאת מאתי יצאת:

ואגודתו. קבוצת בריותיו, ד"א קבוצות הישרים היא היתה יסוד הארץ לתקנת השמים שבשבילם הכל קיים:

הקורא למי הים. דאמר לכנשא משריין סגיאין כמי ימא:

הלא כבני כושיים אתם לי. למה אמנע מלהפרע מכם אחרי אשר אינכם שבים אלי הלא מן בני נח באתם כשאר עכו"ם ככושיים אשר נדמיתם להם כענין שנאמר (ירמיהו י״ג:כ״ג) היהפוך כושי עורו כך אתם תוכלו להטיב:

הלא. בטובתי תחילת בוחרי בכם היא הוצאה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ומה לי בכך אף פלשתים כך הוצאתי מכפתור כשבאו כפתורים על עוים כענין שנאמר (דברים ב׳:כ״ג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה וגו' כבשו גם בני עזה ושאר סרני פלשתים תחתיהם והוצאתים מידם ואעפ"כ לא עשיתים לי לעם:

וארם מקיר. וכן אני עתיד להעלות את ארם מקיר שיגלם שם סנחריב ולקץ הימים משתבטל מלכות אשור יצאו:

והשמדתי אותה. הממלכה הם בית יהוא אבל בית יעקב לא אשמיד:

כי הנה אנכי מצוה. להגלותם ולהניעם בכל הגוים הנעה רבה ויתירה:

כאשר ינוע מה שכוברין בכברה לאחר שנפלו ממנו סובין הדקין ונותרו הגסין שאין יכולין לצאת ואז המנענע מנענע בכל כחו:

ינוע. על ידי אחר ולא יתכן לקרות ינוע שהוא דבר הנע מאליו:

לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה. בשביל עוונינו לא תמהר הרעה לגשת ולבא:

ביום ההוא. אחרי בא עליהם כל אלה יבא יום ההוא המוכן לגאולה ובו אקים סוכת דוד הנופלת, י"ת מלכותא דבית דוד:

למען יירשו. ישראל את שארית וגו' ואת כל הגוים כי נקרא שמי עליהם. אשר. כמו כי:

ונגש חורש בקוצר. והשיג דיש את בציר ובציר ישיג את זרע (ויקרא כ״ו:ה׳) לא יספיקו לחרוש עד שיבא הקציר ולא יספיקו לבצור עד שיבא עת הזרע:

תתמוגגנה. תרגם יונתן יתפלחן, קרקע עבודה מתמוגגת בבא גשמים:

עסיס. יין טוב ומתוק: