רשב"ם על פסחים קיז.

שיר שבתורה - אז ישיר משה:

משה וישראל כו' - כלומר באותו פשיטא לן דמשה וישראל באותה שעה שעלו מן הים תיקנוהו ולא היה מקודם לכן אבל הלל דראשי חדשים וימים טובים מי תיקנו

שעמדו על הים - לאחר שעברו כדכתיב (תהלים קיד) הים ראה וינוס והתפללו לא לנו פן יעבור פרעה וחילו אחריהם:

על כל פרק ופרק ועל כל רגל ורגל ועל כל צרה שלא תבא עליהן - לישנא מעליא נקט כלומר שאם ח"ו תהא צרה עליהן ויושעו ממנה אומר אותה על גאולתה כגון חנוכה: