רשב"ם על פסחים קיג.

אדחלא אכרעך זבינך זבין - בעוד החול על רגליך כשבאת מן הדרך מכור מה שהבאת כדי שתחזור מהרה ותקנה ותביא ותמכרנו:

זבין ותיחרט - כלומר אם יוקיר יכול אתה להתחרט על שמהרת למכור:

בר מחמרא - שמא אילו לא מכרו היה מחמיץ: