רשב"ם על במדבר לא

וימסרו - בעל כרחן, לפי שאמר הקדוש ברוך הוא: ואחר תאסף אל עמך. מדרש אגדה.

את השבי - אדם.

ואת המלקוח - בהמות.

ואת השלל - מטלטלין.

אל מחוץ למחנה - כדי שלא יכנסו הבאים מן המלחמה במחנה, מפני טומאת נפש.

אך במי נדה - של פרה אדומה לטהרם מטומאת נפש ושאר דברים לנקותם מאיסור מאכל הנבלע בכלים.

עבדיך נשאו את ראש וגו' - ולא נפקד ממנו איש. במגפה. לפיכך, ונקרב את קרבן ה' לכפר על נפשותינו - שנדרנו מלפני החשבון שנמנינו, כדי שלא ישלוט בנו נגף, ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא לתתו על עבודת אהל מועד שכן מצינו בכי תשא וגו' - ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והיו לבני ישראל לזכרון וגו'. אף כאן - ויבואו אותו אל אהל מועד לזכרון לפני ה'. מאבא מורי הרב רבי מאיר שמעתי שיטה זו ועיקר.