רשב"ם על במדבר ל:ג

לאסור אסר - לא יחל דברו - מוסב על הנדר. כלומר, לא יאחר את נדרו עד לאחר הרגלים כמו שציום הקב"ה שכך פירש: לא יחל כמו: ויחל עד בוש. ויחל עוד שבעת ימים. יחל ישראל אל ה' - ימתין ויחכה לו. והמפרש לשון חלול לפי הפשט טעות הוא בידו.

ככל היוצא מפיו יעשה - מוסב על השבע שבועה כענין שפירש בשעת שבועתו יעשה. לפי הזמן שפירש הן קרוב הן רחוק. וראייה לדבר כענין ב' דברים הללו פירש משה במשנה תורה: כי תדור נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו. מוצא שפתיך תשמור ועשית. השבע שבועה וגו'.