רשב"ם על ויקרא ד

אשר לא תעשינה - בכל חייבי כריתות שהם בלא תעשה פירשו חכמים בכריתות ובהוריות חוץ מפסח ומילה שהם מצות עשה.

מאחת מהנה - פירשו חכמים: מקצת של אחת מהנה, כגון שם משמעון.

לאשמת העם - חכמים דרשו: הרי משיח כציבור בהוריות. אך לפי הפשט: משמע לפי שבכהנים נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל - וכל שכן כהן גדול שהוא מומחה לרבים. אם כהן משיח יחטא, בהוראתו גם להחטיא את העם עמו, והקריב על חטאתו וגו'.

אל שפך הדשן - דכתיב בצו את אהרן.

את פני פרכת - לפי הפשט: את פני פרוכת הקודש, פרכת המבדיל בין הקדש ובין קדשי הקדשים, ומה שפירש שם פרכת הקדש, משמע שיהיו ההזאות כנגד אמצעית הפרוכת מבחוץ שכנגד ארון הקודש שמבפנים.

אשר נשיא יחטא - כמו: ואשר נתן כתר מלכות בראשו. כמו: וכתר מלכות אשר נתן בראשו.

מצות ה' אלהיו - כלומר, אם ירא שמים הוא ולא במזיד אלא בשוגג.

או הודע - כמו אם הודע. כך רגילין לפרש. ואני אומר: או הודע על ידי אחרים.

מזבח העולה - החיצון ולא הפנימית כמשיח וציבור.

כאשר יוסר חלב הכשב - חלבו האליה תמימה לעומת העצה.