רשב"ם על ויקרא כה:י

ושבתם איש [אל אחזתו] - לירושתו. כמו שמפורש לפנינו שהמוכר שדה חוזר לו בחנם ביובל.

ואיש אל משפחתו - עבד עברי חוזר חפשי ביובל.