רשב"ם על ויקרא ב

מנחה - כבר פירשתי לשון דורון בבראשית. מגזרת נחה את העם.

מלא קמצו - חכמים פירשו במסכת יומא: שקומץ בשלוש אצבעותיו האמצעים.

אזכרתה - לשון זכר רגיל, לומר בלבונה מפני הריח העולה. וכן כתיב: מזכיר לבונה. וכן: והיתה ללחם לאזכרה. מיני מנחות הכתובות כאן מפורשים במנחות, מנין חלותיהם וכמה לבונה וכמה שמן בכל אחת ומהו מחבת ומה היא מרחשת. מרחשת - כלי עמוק ומעשיה רוחשין, אבל מחבת אינו עמוק וכולן באות מצה, כמ"ש: בצו את אהרן.

וכל דבש - פירות האילן תמרים קרויין דבש.

קרבן ראשית - שתי הלחם בעצרת הקרוין מנחה חדשה. ובכורי פירות המפורשים בכי תבא.

תקריבו אותם לה' - בעזרה תביאו אותם לתנופה ולא לקרבן המזבח.

ואם תקריב - לכשתקריב מנחת העומר.

גרש - כמו: ויגרס בחצץ שיני - טחון ברחים של גרוסות.