רשב"ם על ויקרא יז

דם יחשב לאיש ההוא דם שפך - חיוב מיתה, יחשב משמים לאיש ההוא אותו דם ששפך בשעת שחיטת חוץ.

אשר הם זבחים על פני השדה - ויש מהם שטועים לשעירים ולא לשמים.

וכסה בעפר - כי אז לא יהא ראוי לאכילה.

אשר תאכל נבלה - אפילו קטן יטמא.

ונשא עונו - אם יאכל קודש או נכנס למקדש.