רשב"ם על ויקרא יא:ג

מפרסת פרסה - ציפורן אחד כעין מנעל ולא צפרנים, בכל אצבע כארנבת ושפן.

ושסעת שסע - מובדלת הפרסה לשנים ולא פרסה אחת שלימה כסוס וחמור. ולפי פשוטו של מקרא ותשובת המינים: כל הבהמות והחיות והעופות הדגים ומיני ארבה ושרצים שאמר הקב"ה לישראל מאוסים הם ומקלקלים ומחממים את הגוף ולפיכך נקראו טמאים. ואף רופאים מובהקים אומרים כן. ואף בתלמוד עכו"ם שאוכלים שקצים ורמשים חבול גופייהו.

מעלה גרה - מעלת את מאכלה בגרגרת לאחר אכילתה.