רשב"ם על בראשית מט:כג

וימררוהו ורובו - מתוך שנתנה אשת פוטיפר עיניה בו השליכוהו בבית האסורים.

ורבו - כפל לשון של חצים שבפסוק כמו: יסבו עליו רביו. חציו. ולכן הוא נדגש, אבל מגזירת מריבה יאמר אשר רבו בני ישראל, כמו: מן קם קמו, מן שב שבו, כך יאמר מן הרב רב עם ישראל רבו.ומדמה הפסוק לשון הרע של פוטיפר לחצים, כדכתיב: חץ שחוט לשונם מרמה דבר. וידרכו את לשונם קשתם שקר.

ורבו - מגזרת רבב. כמו סבו מן סבב, צהלי ורוני מן רנן.

רבו - שיטרוט בלע"ז.