רשב"ם על בראשית מה:א

ולא יכול יוסף להתאפק עוד - כי עד עתה היה עושה כל מעשיו ע"י שהיה מתאפק בלבו כמ"ש למעלה ויתאפק ויאמר שימו לחם.

לכל הנצבים עליו - בפני כל הנצבים עליו ולא יכול עוד להתאפק.

ויקרא - למשרתיו.

הוציאו כל - הנצבים עלי מן הבית. כך עיקר פשוטו.