רשב"ם על בראשית לט:ו

ולא ידע אתו מאומה - בבית.

כי אם הלחם אשר הוא אוכל - לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו מהיכן בא לו עד שעה שרואה את מאכלו על השלחן ואוכלו. כל מיני מאכל קורא אותו לחם, כדכתיב: עבד לחם רב. וכן: כי לפני לחמי אנחתי תבוא. מאכלי.

לא ידע אתו - מכל צרכי ביתו לא היה רואה רק בשעת אכילה.