רשב"ם על שמות ז

נביאך - דברן תחתיך.

ושלח - שיאמר לו אהרן - שישלח בני ישראל מארצו.

וידעו מצרים כי אני ה' - אדון ומושל שעד עתה אמרו: לא ידעתי את ה'.

ויחזק לב פרעה - לומר כי גם אהרן במכשפות עשה.

כבד - מכביד פרעה את לבו כאשר פירשתי למעלה, כי מתיבות התלוים בגוף האדם יאמר וִיִּשְׁמַן. וַיִּכְבַּד. וַיִּשְׁפַּל. וַיִּזְקַן. וַיֶּחְכַּם. ומהם יאמר בשעבר זָקֵן כָּבֵד שָׁמֵן וְשָׁפֵל רום אנשים. כולם לשון פעל.

הנה יוצא המימה - כדרך השרים לטייל בבקר ולרכוב אנה ואנה.

בזאת תדע כי אני ה' - שהרי אמרת: לא ידעתי את ה'.

ונלאו - כבר פירשתיו בפרשת לוט. שכל ונלאו כפל לשון של לא יכלו אנויי בלע"ז.

לעיני פרעה - וזה כבודו של משה. שאהרן שלוחו היה, מרים במטה ומכה בו תדיר.

מתה - טעמו למעלה שהוא לשעבר, אבל מתה אנכי להבא טעמו למטה. ומתה עלי רחל טעמו למעלה והוא לשעבר.

גם לזאת - שכבר ויחזק לב פרעה מעצמו וגם עתה נחזק מאליו. אבל בצפרדע שכתוב: והכבד את לבו שהוא עצמו נתכוון להכביד את לבו. לכן כתיב בפרשת ערוב: ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת שהרי כבר הכביד את לבו פעם אחרת.

שבעת ימים - כך היה מכת היאור.

ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה - שני פעמים היה משה מתרה את פרעה בשני מכות ובשלישית לא היה מתרה. וכן כל הסדר, בכל שלשה מכות אינו מתרה בשלישית: בדם ובצפרדע התרה, בכנים לא התרה. בערוב ובדבר התרה, בשחין לא התרה. בברד ובארבה התרה. בחשך לא התרה.

נגף - מכה.