רשב"ם על שמות ה

מי א' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל - שהם עבדי מארצי לעובדו, מה חלק יש לו בעם הזה שיעבדוהו.

ויאמרו אלהי העברים וגו' - כלומר: עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו - פן יפגענו וגו'.

תפריעו - תבטלו או תנתקו ותפרידו כמו: ופרע את ראש האשה.

לסבלותיכם - למלאכה שלכם ואל תבטלו מעסקיכם, וגם תבטלו אחרים ממלאכה שלי.

הנוגשים - ממונים על השוטרים, כמו: שופטים ושוטרים ממונים לצוות את השוטרים, והשוטרים רודים בעם לעשות מה שהשופטים מצוים.

לתת תבן - תבן היו מערבים בחומר ועושין ממנו לבנים.

מתכנת - חשבון.

כי נרפים הם - ויכולים לעשות יותר.

ישעו - אינטנדאנ"ט בלע"ז כמו: וישע אל הבל. ולא ישעה אל המזבחות (ישעיה יז).

כי אין נִגְרָע - קמץ גרוע לשון פעול. ואילו היה פתח היה לשעבר. וכן נשגב קמץ, אבל נשגב פתח לשעבר ואילו היה לשעבר היה לו לכתוב כי לא נגרע בפתח.

אצים - דוחקים וממהרים, כמו: ויאיצו המלאכים.

תבן אין נִתָּן - קמץ אין נתון לנו אבל נתן בפתה לשעבר, ניתן הסכל (קהלת י).

וחטאת עַמֶּךָ - אם דגש וקמץ הוא כן צריך לפרשו. אנו מוכים והרי חַטָּאת עושים עמך. אבל אילו היה חטאת פתח היה פתרונו חטאת של עמך.

וישב משה - אל המקום שהיה מדבר עמו שם.

למה הרעתה - בשביל שהוא סמוך (לה"י) (נ"א לעי"ן)

למה הרעתה לעם הזה - ואם תאמר כי נתחייבו בשביל רוב חטאתם ואין ראוים ליגאל, א"כ - למה זה שלחתני - אם אינן ראוין לגאולה ולהיוושע.