רשב"ם על שמות כד

ואל משה אמר - מומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים ויאמר ה' אל משה כה תאמר אל בני ישראל. כל הפרשיות הללו עד כאן, ביום ששמעו עשרת הדברים. ואל משה אמר - לבדו בשעת ירידתו בו ביום.

עלה אל ה' - למחר.

אתה ואהרן וגו' - ואח"כ מיד ירד משה - ויספר לעם את כל דברי ה' וגו'. ואח"כ ירד ולמחר בנה מזבח והקריב קרבנות ובו ביום עלה - ויכסהו הענן ששת ימים וגו'.

ואל משה אמר - מלאך.

עלה אל ה' - מדלא כתב אלי, כמ"ש לפנינו: עלה אלי ההרה.

לשנים עשר שבטי ישראל - לעד, שכולם נתרצו בקיום הברית.

את נערי - בכורות.

ספר הברית - דכתיב למעלה: ויכתוב משה וגו'.

נעשה ונשמע - נעשה מה שדיבר וגם נשמע מה שיצונו עוד מכאן ולהבא ונקיים.

ויראו את אלהי ישראל - כעין: וראית את אחורי.

לבנת - לובן.

וכעצם - מראה כמו: [איכה ד] אדמו עצם מפנינים.

לטהר - כשהשמים ברור בלא עננים.

ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו - אף על פי שראו את אלהי ישראל לא שלה הקב"ה בהן ידו. (אף על פי שראו את אלהי ישראל) כמ"ש: כבלע את הקדש ומתו. וכן באנשי בית שמש: כי ראו בארון ה'. ובמשה רבינו: כי ירא מהביט. וכאן חלק להם הקב"ה כבוד ומפני כריתות הברית נראה להם כמו שפרשתי בברית בין הבתרים אשר עבר בין הגזרים האלה. וכתוב שם: ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו'. וכן לפנינו בכריתות ברית פרשת כי תשא וראית את אחורי. וכתיב: ויעבור ה' על פניו וגו'. וכתיב בתריה: הנה אנכי כורת ברית.

ויאכלו וישתו - העולות הקריבו והשלמים אכלו שכתוב למעלה: ויזבחו זבחים שלמים.

אשר כתבתי - הלוחות מכתב אלהים, שנתן לו בסוף ארבעים.