רשב"ם על דברים ח

למען ענותך - זה עינוי שאין פת בסלך וחייך תלוים למרום בכל יום.

כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' - ולבסוף - ורם לבבך ושכחת - לכך אני מצוך לזכור את הדרך וספוק צרכיך משמים, וידעת כי לא בכח יגבר איש.

אשר לא במסכנת תאכל בה לחם - כלומר: לא תאכל פת חריבה כדרך עני ומסכן, שהרי מלבד החטה והשעורה שהוא לחם, יהיה לך - גפן ותאנה ורמון וגו' ודבש תמרים, שהם מתוקים.

עקב לא תשמעון - זהו סיום כל תחילת הפרשה. והיה עקב תשמעון - תנחלו את הארץ - ועקב לא תשמעון - תאבדון ממנה.