רשב"ם על דברים כט:יח

למען ספות הרוה - המזיד, שמתוך שובע הוא חוטא.

הצמאה - לתאבון, שאינו רשע כעושה להכעיס מתוך שובע.

כי בשרירות לבי - אלא בשרירות.