רשב"ם על דברים כז:יב

אלה יעמדו לברך וגו' - לפי הפשט: דומה שאלו עונין אמן אבל הלוים הופכין פניהם, בשעת ברכה להר גרזים וכשמקללים פונים להר עיבל.