רשב"ם על דברים טז

צאן ובקר - חכמים פירשוהו: כתרגומו. כי לפי הפשט גם נדריהם ונדבותיהם ברגלים היו מביאין כמו שכתוב בפ' שור או כשב ובפינחס.

ובשלת - צלי.

ופנית בבקר - אינך צריך להתעכב כל שבעת ימי הפסח.

מהחל חרמש - כתרגומו, כי העומר נקרא: ראשית קצירכם.

מסת - די לפי כח.

נדבת ידך - וכן פתר דונ"ש. ופשר מסת די. בברכת אל שדי. כדי כח ידי במתן ונדרים. והמדמה מסת אל מס, הוא חמס.

באספך מגרנך - כמו שפירשתי הטעם על: כי בסכות הושבתי את בני ישראל.

שופטים ושוטרים - השופטים מְצַוִּים לשוטרים (לרדות) המסרבים בדבר השופטים.

אצל מזבח - כי שם היו רגילים לעשות, כדכתיב בגדעון: ואת האשרה אשר עליו תכרת. כזכר בניהם מזבחותם ואשירהם כל עץ רענן.

לא תטע לך אשרה - שום אילן שלא יבואו לעובדו, כמנהג עובדי גלולים.

ולא תקים לך מצבה - לשמים להקטיר בשעת איסור הבמות, מאחר שיהיה לך מזבח קבוע לאחר ירושה, כדכתיב: לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום וגו' להקריב בכל מקום, וכדכתיב בדברי הימים: אך הבמות לא סרו ומפרש שם לא היו מקטירים כי אם לה'.