רשב"ם על דברים א:א

אלה הדברים - לפי פשוטו: כל הנזכרים בפסוק זה מקומות הן, כמו שמצינו שרגילים הפסוקים לתת סימן בתוך סימן אל המקומות שהוא רוצה לפרש היכן. בלך לך: מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם. [בפרשת בשלח]: וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון. בס' שופטים: הנה חג לה' בשילה מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה. וכ"ש שצריך לפרש היכן נאמרו המצות, כמו שכתוב: וידבר ה' אל משה בהר סיני. בארץ מצרים: החדש הזה. וידבר ה' אל משה בהר סיני. בערבות מואב. אף כאן עושה סימן בתוך סימן, וכן הוא אומר וחוזר ושונה דבר זה, כשבא משה לפרש את המצות: אלה העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה וגו'. בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחון מלך האמורי הואיל משה וגו'.

בעבר הירדן - ובאיזה עבר הירדן?

במדבר - באותו עבר הירדן שהוא לצד מדבר שהיו בו ישראל מ' שנה, שהוא קרוי עבר הירדן ליושבים בארץ ישראל ולא בעבר הירדן שהוא לצד ארץ ישראל, שגם הוא קרוי עבר הירדן להולכי מדבר שהיו בו ישראל.

בערבה - כלומר, באיזה מקום במדבר, באותו מדבר שבערבות מואב.

מול סוף - שים סוף מתחיל ממזרח ארץ ישראל, שנאמר: ושתי את גבלך מים סוף עד ים פלשתים וגו' כלומר, ממזרח ועד מערב והוא ים המלח שכתוב בגבול קרן מזרחית דרומית באלה מסעי וגם בפ' ואתחנן - וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה - וזהו ים סוף שאצל ערבות מואב.

בין פארן ובין תפל - כמו: בין בית אל ובין העי.

ולבן וחצרות ודי זהב - הכל מקומות לפי פשוטו.

ודי זהב - כמו: בת מי זהב שהוא שם פשוטו.