רשב"ם על בבא בתרא פד.

שוה ו' בה' - שתות מקח הוא והוא הדין לשוה ז' בשש דהוי שתות מעות:

והוזל - אחר זמן מרובה ורוצה לוקח לחזור דהא אכתי לא נתקיים המקח דהא מוכר לעולם חוזר כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נא.):

על שלש - ה"נ הוי מצי למימר על ד' דהוי ביטול מקח: