רשב"ם על בבא בתרא פא.

כסיתא - אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קוריי"ל:

ערי - אילן שגדילין בו בייש וקורין לדיי"ר:

ודולבי - קיישטניי"ר:

מתני' הקונה שני אילנות - סתמא לא קנה קרקע סביביו כלל ואפי' מקום האילן והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו שכשייבש יעקרנו וילך:

קנה קרקע - דחשבי להו שדה האילן:

הגדילו - הרחיבו הענפים הרבה:

לא ישפה - לא יקצוץ אותן בעל הקרקע אע"פ שהצל רע לבית השלחין דכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות שהרי שעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צרכן שעל מנת כן לקחן:

גזע - בגמרא מפרש:

שלו - של בעל האילן דמגוף אילנות קאתי:

של בעל הקרקע - דכיון דמתחת לקרקע יוצא מקרקעו גדל:

אם מתו - יבשו:

אין לו קרקע - ליטע אילן אחר במקומן:

קנה קרקע - דחשיבי שדה האילן ובגמ' מפרש כמה יש לו קרקע והיאך נטועים דמצטרפי:

הגדילו - חוץ לקרקע שלהן:

ישפה - המוכר דכיון דאין נטועין בשל מוכר כי אם בקרקע של לוקח והמוכר לא שעבד לו קרקע שלו אינו מניחן ליכנס בשלו מאחר שמזיקין לו:

גמ' תנן התם - במסכת בכורים:

ואינו קורא - לפי שלא קנה קרקע ולא קרינא ביה פרי האדמה אשר נתתה לי (דברים כ״ו:י׳) ולקמיה פריך א"כ למה מביא:

מביא וקורא - ור"מ לטעמיה דס"ל קנה קרקע אבל באילן אחד מודה:

מחייב - להביא בכורים בלוקח פירות שבאילן ואותה שביכרה תחלה קושר בה גמי לידע שמבכרת היא והאי דקתני הקונה שני אילנות משום רבנן נקט להו דאילו רבי מאיר אפי' באילן אחד שאין לו קרקע מביא וקורא:

משנה יתירא - הך דבכורים:

אלא ש"מ מחייב היה ר"מ כו' - והכי קאמר אפי' אם כדבריכם כן הוא דשני אילנות אין להן קרקע אפי' הכי מביא וקורא דלא חיישינן לקרקע גבי מקרא בכורים:

והכתיב אשר תביא מארצך - אבל לוקח פירות לא מביא ולא קורא:

והכתיב אדמתך - ראשית בכורי אדמתך תביא:

למעוטי אדמת עכו"ם - שאם יש לו לעכו"ם קרקע בארץ ישראל ולקח ממנו פירות אין מביא מהן בכורים ונראה בעיני דהכי גרסינן והכתיב אדמתך אדמתך שני פעמים כתיב ראשית בכורי אדמתך בספר ואלה שמות בואלה המשפטים ובכי תשא וקמשני חד למעוטי אדמת עכו"ם וחד למעוטי אדמת גר שהרי הגר עצמו מן המביאין ולא קורין הוא כדתנן במסכת בכורים (פ"א מ"ד) שאין יכול לומר אשר נשבע לאבותינו לתת לנו ואתא האי קרא למעוטי דהקונה מפירות קרקע שלו לא מביא ולא קורא:

תיובתא - וכל הנך קראי דלעיל מידרשי בספרי ובמסכת בכורים בפרק קמא: