רשב"ם על בבא בתרא עד.

וגנו אפרקיד - שהיו שוכבין בפנים צהובות כשתויי יין:

אפרקיד - פניו למעלה שיפינ"ש בלע"ז:

ועייל טייעא תותי בירכיה כו' - כלומר ראיתי טייעא שהיה מהלך תחת ברכי המת רוכב על הגמל ורומחו בידו ולא היה נוגע בו בברכיה וליכא לפרושי דגובה הברכים כשיעור שיכול טייעא ללכת תחת ברכי המת ורומחו בידו ולא היה נוגע בו דאי שיעורא קאמר ולא ממש חזא מעשה הכי הו"ל למימר ועייל פרשא תותי בירכיה כו' אי נמי ועייל גברא:

שקלי קרנא - כנף הטלית להביאו לפני חכמים ללמוד ממנו דין ציצית אי כב"ש אי כב"ה כדלקמן:

ולא הוה מסתגי לן - בהמות שהיינו רוכבין לא היו יכולין לילך:

כל אבא חמרא - רבה בר בר חנה היינו רבי אבא בר חנה וכמו כן רבינא כמו רב אבינא:

חמרא - כלומר שוטה כחמור:

סיכסא - שוטה כדאמרינן בחלק (סנהדרין דף ק:) עבדקן סיכסן:

למאי הלכתא - פסקת ליה משום דבעית למיחזי אי הלכה כב"ש דפליגי במסכת מנחות (דף מא:) דת"ר כמה חוטין הוא נותן ב"ש אומרים ארבעה ובית הלל אומרים שלשה וכמה תהא משולשלת כו':

איבעי לך למימני חוטין וחוליות - מקמי דתיהדריה ותיתי ותימא לן:

חוליות - שלשה חוטין גדיל קרי חוליא במסכת מנחות:

שנשבעתי - מן הגלות כדכתיב קראי טובא בנביאים:

והוא - רבה בר בר חנה סבר דלמא שבועתא דמבול דכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח וגו' (ישעיהו נ״ד:ט׳) אותה שבועה היה רוצה להפר ויחריב את העולם במבול ולפיכך לא רצה להפר:

ורבנן - דקרו ליה סיכסא אמרי א"כ לא הוה ליה למימר אוי לי אלא משום דבכל צרתם לו צר:

ביזעי - בקעים דכתיב ותבקע הארץ אשר וגו' (במדבר ט״ז:ל״א):

קוטרא - עשן:

שקל גבבא דעמרא - לקח גיזת צמר ושראה במים:

איחרך איחרוכי - הנהו גבבי אע"פ ששרויין במים:

אצית - הסכת ושמע:

שמעית דקאמרי - שהרי ירדו חיים שאולה:

כל תלתין יומין - כל ראש חדש:

כבשר בקלחת - שמהפכין אותו כדי שתתבשל:

היכא דנשקי ארעא ורקיעא - מקום גבוה היה שם שנושקין יחד זה לזה ולאו היינו סוף העולם דהא מהלך חמש מאות שנים הוי וא"י אמצעיתו של עולם היא כדכתיב (יחזקאל ל״ח:י״ב) יושבי על טבור הארץ והיינו מקומו של רבה בר בר חנה:

סילתאי - סל לחם שלי:

דהדר - חוזר כדאמרינן בפסחים (דף צד:) גלגל חוזר ומזלות קבועים:

אוסייה - נחיריו ל"א מתרתי זימיה מיא והיינו נמי נחירי:

מברי דסורא - נהרות שבסורא:

בריה קלה - מבריות קטנים שבים:

לפומיה דלויתן - שיאכלני היום:

עיזא דימא - שכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה בשחיטת חולין (דף קכז.):

דבחישא - חופרת בים בקרניה לבקש אחר מזונותיה:

קרטליתא - ארגז:

דשמיה כרשא - כך שמו: