רשב"ם על בבא בתרא לב:

וה"מ - דאמרינן היכא דקיימי זוזי תיקום ולא מיחייב לוה לפרוע לערב היכא דטעין ערב כדאמר לעיל דאמר פרעתינהו אבל הדר יזפתינהו מנאי דערב גופיה מודה שהשטר שבידו נמחל שעבודו:

אבל - אי טעין ערב אני החזרתי לך אותם מעות עצמן משום דהוו שיפי נישוף צורתן ולא היו יוצאין בהוצאה כמו השף מטבע של חבירו (ב"ק דף צח.):

וסומקי - האדים נחשתן יותר מדאי נמצא שעדיין לא פרעו:

אכתי איתיה לשעבודא דשטרא - וכאילו טעין לא פרעתני דמי: