רשב"ם על בבא בתרא קנג.

א"ל לספריה זיל כתוב לה - שהדין עמה וכתוב בסוף השטר משנה השנויה בב"מ בהשוכר את האומנין (ב"מ דף עה:) שוכר עליהן או מטען וסימן היה בתוך השטר שלדחות האשה ולהטעותה נתכוין להיפטר ממחלקותה והיא הבינה בדברים וקללתו:

ליטבע ארביה - תיטבע ספינתו:

אטעויי קמטעית ליה - בתמיה:

אמשינהו למניה - שראום במים להתקיים קללתה בכך:

לא איתפרק מעונשה - דאל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך ומהא שמעינן דבין בחיים בין מחיים סימנא לחיים: