רשב"ם על בבא בתרא קלה:

מתני' דייתיקי - שטר צוואת שכיב מרע כדדריש ליה בגמרא דא תהא למיקם ולהיות:

על יריכו - רבותא נקט דליכא למימר אחר כתב ונתנה לשם כדי לזכות בנכסי המת:

הרי זו אינה כלום - שאפי' אם החזיק אחר מיתה באותו השטר אותו שנכתבה לו המתנה לא קני דאע"ג דצוואת שכיב מרע קונה לאחר מיתה הני מילי כדי שלא תטרף דעתו עליו אבל כח השטר לא עדיף כצוואתו שהרי לא גמר להקנותו אלא בקבלת השטר ואין שטר לאחר מיתה:

זיכה בה - השכיב מרע:

לאחר - מחיים אע"פ שלא נכתב לשם אותו האיש אלא כך אמר לו נכסים הכתובים בשטר זה אני מקנה לך בקבלת השטר שתקבל ממני הרי זה קנה דלא גרע מצוואת פיו ורבותא קתני לאחר גרסינן בסדר המשנה:

דבריו קיימין - אע"ג דאין ראוי ליורשו קני לאחר מיתה בלא קנין דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו: