רשב״א על מנחות עז

מן המחובר, פי' שיהיו כלן בכלי אחד כשיטול תרומה. ונאמר בתרומת מעשר תרומה, פי' דכתיב והרמותם ממנו תרומת ה' לכהן, ונאמר בבכורים תרומה דכתיב ותרומת ידך ודרשי' אלו הבכורים במס' פאה בפ' אין להם שעור כדתנן אלו דברים שאין להם שיעור הבכורים, בכורים דיש אחריהם תרומה דלאחר שהביא בכורים כשהוא קוצר תבואתו מפריש תרומה ומעשרות, ל"ה. שנאכלת במקום קדוש, לחמי תודה ובכורים אינן נאכלין אלא בירושלים דכתי' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ונדבותיך ותרומת ידך לה'. תרומה לג"ש, דאע"ג דבבכורים כתיב תרומה כדדרשינן תרומת ידך. אלו הבכורים מ"מ לא נכתוב בהו תרומ' לה'. אבל בלחמי תודה ובתרומת מעשר כתיב תרומה לה' הילכך דיינין גם מדדמי טפי נאמר לחם בלחמי תודה על חלת לחם חמץ ובשתי הלחם ממושבותיכם תביאו לחם ל"ה, שאין תלמוד לומר תביאו דהא לעיל מיניה כתיב והקרבתם מנחה חדשה ומצי למכתב ממושבותיכם לחם תנופה, ל"ה. שכל הבאות שאתה מביא פי' תרומתם שבאין חמץ יהא כזה עשרון לחלה, ל"ה: