רשב״א על קידושין סז.

מי סברת מתניתין ר' יוסי היא ר' יהודה היא. פירוש תנא דמתניתין בהא כר' יהודה סבירא ליה, ומיהו מתניתין לאו ר' יהודה ממש היא, דר' יהודה כר' עקיבא סבירא ליה דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין כדאיתא בפרק ד' מיתות (סנהדרין נג, ב).

והרי חלל שנשאת בת ישראל כו'. ואם תאמר שאני התם דהיא עצמה מתחללת בביאתו, וכיון שכן, דין הוא שיהא הולד חלל בין מחמתו בין מחמתה, יש לומר דמכל מקום פסולה דולד לא מחמת האם היא, דהא ישראל שנשא חללה הולד כשר, אלמא מחמתיה הוא דולד הולך אחריו.

וניתניה בהדיא. ולעיל דלא פריך הכי, משום דכיון דמוקמיה לה כר' יהודה, ולר' יהודה קהל גרים איקרי קהל, אף היא בכלל ממזרת לישראל היא. ומיהו אנן לא ידעינן לה אלא מדתני תנא כל מקום לאתויי.

כל מקום דרישא לאתויי ישראל שנשא חללה וכדרבה בר בר חנה. אי אית ליה לתנא דמתניתין כותיה, ואי לית ליה כרבה בר בר חנא אלא כרב דימי, איזו זו למיעוטי דרב דימי ודרבין.