רשב״א על בבא בתרא פו.
Rashba on Bava Basra 86a (Rashba on Bava Batra 86a) · רשב״א על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →הכי גרסינן: התם דאמר ליה זיל קני. כלומר, לך קני בכליך, ולומר שאמר לו בפירוש שאינו מקפיד על הנחת כליו שם בחצירו אלא יקנה לו כליו.
הא דמותבינן מן הגונב כיס בשבת. אליבא דמאן דמוקי לה בריש פרק אלו נערות במוציא לצידי רשות הרבים, ואליבא דרבי אליעזר דאמר צידי רשות הרבים כרשות הרבים לחיוב שבת, אבל לענין מקנה קני, אליבא דידיה מקשינן הכא דאינו קונה אלא מדין משיכה. אבל אליבא דרב אשי דמוקי לה התם בשצירף ידו למטה משלשה וקבלו, לא קשיא מידי, דהתם לא משום משיכה הא דקני אלא משום דידו קונה לו בכל מקום. דהוה מצי לתרוצי לה הכא הכי ואפילו בזוטרי, אלא דניחא ליה לתרוצה אפילו לדעת המקשה דמקשה ליה אליבא דמאן דמוקי לה כרבי אליעזר ומדין משיכה.
אמר רב נחמן בר יצחק לצדדין קתני מדי דבר הגבהה בהגבהה מידי דבר משיכה במשיכה. יש אומרים שהוא הדין דהוה מצי לאוקמה בשלפי רברבי ובמשיכה, וכל שכן אם הגביהה דהגבהה עדיפא ממשיכה וכל שבמשיכה קונה כל שכן בהגבהה ואע"פ שישבר בהגבהה אלא ניחא לי לפירוש' לצדדין משום דאין דרך התנא לומר שיגביה מה שאינו בר הגבהה אלא הראוי להגביה בהגבהה והראוי במשיכה במשיכה אבל מדברי הראב"ד ז"ל נראה דדבר הראוי במשיכה הלא בהגבהה אינו נקנה בהגבהה אלא בר הגבהה בהגבהה ולא במשיכה ומידי דבר משיכה במשיכה ולא בהגבהה והראשון נר' עיקר.