רשב״א על בבא בתרא סד.

תא שמע ריש לקיש אומר זאת אומרת וכו'. ומדרב פפא קא מייתי, ואף על גב דמשמע דלית הלכתא כרב פפא אלא כרב זביד, חדא דהא רב פפא סלקא בקושיא, ועוד דבפרק מי שמת (בבא בתרא קמח, ב) גבי בית לאחד ודיוטא לעצמו נקטינן ודייקינן מדרב זביד. ואי אפשר לומר דרב זביד נמי אית ליה הא דרב פפא, דמשום יתור לשונו היכי יהבינן ליה תרווייהו, דלמא לא נתכוון אלא לאחד, לא מהני. אלא ודאי כי היכי דלרב פפא חדא לרב זביד נמי חדא, ומכל מקום שפיר פריך הכא מדרב פפא, דרב זביד ורב פפא בהא לא פליגי ופלוגתייהו לאו בהא תליא, הילכך כיון דמדרב פפא מיהא שמעינן דבסתמא קני, לפיכך פרכינן מינה. ודחינן לעולם בסתמא לא קני, ואהני על מנת דאי נפל הדר בני לה. וקיימא לן כרב דימי דעומקא ורומא בסתמא לא קני, ואהני עומקא ורומא למיקני עומקא ורומא, ומארעית תהומא עד רום רקיעא למיקני גג גבוה עשרה טפחים שעל גבי הבית ובור ודות ומחילות. ולפי גרסת הגאונים ז"ל אפילו מארעית תהומא ועד רום רקיעא לבד קנה הכל, כמו שכתבתי למעלה.