רש"ש על זבחים ז.

גמרא דתניא ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו וגו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה חטאת ששחטה. [וד"ה] כשרה. ועלתה לו. מה שהקשה הצ"ק על הגהת רש"ק דהא חטאת אינה באה בנדבה. אינו כלום דהא אשם ג"כ אינו בא בנדבה ואפ"ה כשר ולא עלה משום דילפינן מהיקשא דזה"ת כדמסקינן לעיל (ה ב) וה"ה לחטאת בכה"ג:

תד"ה סכין. ובברייתא חידש טפי ממתניתין הא דקתני כו'. כצ"ל:

תד"ה אמר רבא. אע"ג דרבא לא פי' הפסוקים בדבריו. כצ"ל:

תד"ה חטאת. וכגון כו' ה"ל כעל (כצ"ל) כו' דמסתמא כו' א"נ כו'. ביאור דבריהם. דמתחלה פי' מחוייב עולה היינו שיודע שעבר על עשה. ולהכי כשרה דמסתמא כו' ויכפר על הכל. וא"כ ה"ל כאינו מחוייב כלל בודאי. דלא שייך הכא שאין לך כו' דמה בכך כיון דמסתמא יביא ויכופר מכל עשה שעליו. אבל אם כבר הפריש חיישינן דלמא עבר אעשה לאחר הפרשה (שאין לך אדם כו') והוא לא יביא אחרת כיון דלא ידע. וזו שהפרישה לא תכפר את"ל דלא מיכפרא אעשה דלאחר הפרשה. וה"ל כמי שאינו מחוייב כלום דפסולה. (והא דבמחוייב חטאת ל"א דמסתמא יביא אף דמוטל עליו חיוב מה"ת. ובעולה אע"ג דלא הטילה התורה עליו חיוב אמרי' דמסתמא יביא. ע"כ צ"ל משום דעל חיוב חטאת מכפרת מקיבעא חמיר טפי). ושוב כתבו א"נ כו' ור"ל דאפי' לא תרצה לומר סברא דמסתמא יביא כיון דאין עליו חיוב מה"ת. מיירי דאמר הרי עלי עולה דאז ודאי יביא לקיים נדרו: